פסק-דין בתיק רע"א 1145-08

1.         בפנינו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בימ"ש השלום בת"א-יפו (כב' השופטת זהבה אגי)  אשר דחה בקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט.

העובדות :

2.         המשיבה הינה בתו ויורשתו החוקית של מר רחמים רמי ברכה ז"ל (להלן: " המנוח"), אשר חי בבולגריה ונפטר ביום 28.11.1947. המשיבה עלתה ארצה בחודש נובמבר 1948.

            למנוח הייתה פוליסת ביטוח חיים בחברת הביטוח הבולגרית RAS ,חברת בת של חברת הביטוח הגרמנית Allianz (להלן: " הפוליסה" או " החברה הגרמנית", בהתאמה). המשיבה לא ידעה דבר אודות קיום הפוליסה.

3.         בעת מלחמת העולם השנייה, היה למבקשת סניף עצמאי בבולגריה שהולאם בזמנו על ידי השלטונות. כיום שבה המבקשת וחזרה להיות חברת בת של החברה הגרמנית.

4.         המבקשת חתמה על הסכם בין הנציבות הבינלאומית לתביעות ביטוח על תקופת השואה (להלן: " הנציבות"), ובין מספר מדינות, ביניהן מדינת ישראל, וחברות הביטוח (להלן " ההסכם"). בהסכם נקבע, בין היתר, כי חברות הביטוח תפעלנה לגילוי הפוליסות של מבוטחים בין השנים 1920-1942, ולפצות את המבוטחים. מנגד, התחייבו המדינות למנוע הגשת תביעות נגד חברות הביטוח במדינתם.

5.         בשנת 2001, נודע למשיבה דבר קיומה של הפוליסה. לאחר חקירה עצמאית שהייתה כרוכה בהוצאות לא מבוטלות, הצליחה המשיבה להשיג קצה חוט אודות הפוליסה, וכן רשימת תשלומים של המנוח לחברה הגרמנית. במהלך הדברים, נודע למשיבה, כי ניתן לפנות לנציבות לשם בירור זכויותיה. המשיבה פנתה לנציבות וזו הפנתה למבקשת את תביעת המשיבה. המבקשת הציעה למשיבה סך של 6,000 דולר, בהתאם להסכם, בו נקבע, כי במקום בו לא קיימת ראייה לקיום הפוליסה ולא ידוע גובה תקרתה, ישולם סכום זה בלבד.

6.         המשיבה דחתה את ההצעה והגישה לבית משפט השלום תביעה לתשלומי פיצויים בגין הפוליסה אותם העמידה על סך 500,000 $, ולחילופין, תביעה בגין רשלנותה של המבקשת שגרמה לאיבוד הפוליסה ו/או לנזק ראייתי, התנהגות בחוסר תום לב ועשיית עושר ולא במשפט.

7.         בגדרה של הבקשה, הגישה המשיבה בקשה להמצאה מחוץ לתחום השיפוט, בהתבססה על הוראת תקנה 500(5) ו-500(7) ל תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות"). בית המשפט נעתר לבקשה והורה על המצאה מחוץ לתחום.

            המבקשת עתרה לביהמ"ש קמא בבקשה לביטול ההיתר שניתן, בקשתה נדחתה, ומכאן הערעור שבפני.

החלטת בימ"ש קמא :

8.         בהחלטתו, בדק בימ"ש קמא, את סמכותו העניינית של בית המשפט לדון בתביעה, וזאת על פי סדרי הדין הנוהגים בדין הישראלי באשר לסמכותו הבינלאומית של ביהמ"ש הישראלי, לפי הוראות הדין והפסיקה.

9.         בית משפט קמא קבע, כי ראשית יש לבדוק האם לתובע קיימת "עילת תביעה טובה", לאמור האם קיימת עילת תביעה הראויה להתברר, וזאת מבלי לערוך חקירה יסודית. לאחר בדיקת כתב התביעה, הגיע בית משפט קמא למסקנה, כי מאחר ואין חולק על עובדת קיומה של פוליסה על שמו של המנוח, על היות המשיבה יורשתו החוקית, וכי קיימות שאלות משפטיות בדבר מעמדו של ההסכם הבינלאומי ובדבר מעמדה של המבקשת מול המשיבה, הראויות להתברר, ומכאן, קבע, כי קיימת למשיבה עילת תביעה טובה.

10.        בימ"ש קמא הוסיף ובדק אם ניתן להחיל את אחת מהחלופות של תקנה 500 לתקנות. בימ"ש קמא מצא, כי ניתן להחיל בענייננו את הוראת תקנה 500(5) לתקנות, באשר התקיימו שלושת התנאים הבסיסיים אותם מציבה התקנה.

             (1)קיומו של החוזה - אין עוררין על קיומה של הפוליסה. השאלה אם המבקשת היא ברת תביעה, ראויה להתברר במסגרת התביעה עצמה, ודי בכך שהפוליסה הוצאה ע"י גוף שהיה קשור למבקשת בכדי לקיים את דרישת היריבות.

            (2)קיומה של הפרה - למבקשת מיוחס אי תשלום תגמולי ביטוח על פי הפוליסה, דבר שאין עליו עוררין.

(3)התרחשותה של ההפרה בישראל - מאחר והפוליסה איננה מונחת לפנינו, ובפנינו נושה וחייב, הרי שעל פי הוראות סעיף 44 ל חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עסקו של הנושה, ואם אין לו מקום עסק - במקום מגוריו הקבוע, נמצא שתשלום תגמולי הביטוח למשיבה, שהינה תושבת ישראל, צריך להיעשות במקום מושבה, ואי תשלומם הינו הפרה בתחומי המדינה.

            באשר לתקנה 500(7), חלופה אשר גם עליה ביססה המשיבה את בקשתה, קבע בימ"ש קמא, כי על פי תקנה זו, נדרש קיומו של מעשה או מחדל בתחום המדינה, ואין די בכך שהנזק אירע בישראל. מאחר והפוליסה הונפקה בבולגריה, שם הייתה צריכה להישמר, נמצא שהמחדל של אובדן הפוליסה היה מחוץ למדינה, ועל כן לא מתקיים תנאי זה.

11.        בית משפט קמא נדרש גם לשאלה מהו "הפורום המשפטי הנאות" לדיון בתובענה, קרי הפורום שאליו מצביעות מירב הזיקות הרלוונטיות, ויש לו קשר מהותי לעניין.[ע"א 74/83 ראד נ' חי פ"ד מ(2) 141; ע"א 2705/97 הגבס א' סיני(1989) בע"מ נ' The Lockformer פ"ד נב(1) 112,109 להלן: "הלכת הגבס"].